האם יש לאפשר לספורטאים טרנסג'נדרים להתחרות מול ספורטאים שמינם שונה מהמגדר שיועד להם בלידתם?

בשנת 2016 קבע הוועד האולימפי הבינלאומי כי ספורטאים טרנסג'נדרים יכולים להתחרות באולימפיאדה מבלי לעבור ניתוח לשינוי מין. בשנת 2018 קבעה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, הגוף המנהל של ענף האתלטיקה, כי נשים שיש להן יותר מ-5 ננומול לליטר טסטוסטרון בדם—כמו האצנית הדרום-אפריקאית והאלופה האולימפית קסטר סמניה—חייבות או להתחרות מול גברים, או ליטול תרופות להורדת רמות הטסטוסטרון הטבעיות שלהן. ה-IAAF ציינה כי נשים בקטגוריה של מעל 5 ננומול סובלות מ"הבדל בהתפתחות מינית". ההחלטה התבססה על מחקר צרפתי מ-2017 שהראה כי לספורטאיות עם רמות טסטוסטרון קרובות לאלו של גברים יש יתרון בענפים מסוימים: 400 מטר, 800 מטר, 1,500 מטר והמייל. "הראיות והנתונים שלנו מראים כי טסטוסטרון, בין אם מיוצר באופן טבעי ובין אם מוזרק לגוף באופן מלאכותי, מעניק יתרון ביצועי משמעותי לספורטאיות," אמר נשיא ה-IAAF סבסטיאן קו בהצהרה.