בדלנות היא אידיאולוגיה פוליטית הדוגלת בהפרדה של קבוצה מסוימת של אנשים מגוף גדול יותר על בסיס מוצא אתני, דת או מאפיינים דמוגרפיים אחרים. הפרדה זו כוללת לעתים קרובות אזור גיאוגרפי המבקש להפוך למדינה עצמאית, אך יכולה לכלול גם צורות לא טריטוריאליות של הפרדה כגון תרבותית או דת. מטרת הבדלנות היא בדרך כלל לטפל בעוולות הנתפסות, כגון אפליה או היעדר ייצוג, או לשמר זהות תרבותית מאוימת.
ההיסטוריה של הבדלנות עתיקה כמו הציוויליזציה האנושית עצמה. זה היה נושא שחוזר על עצמו בצורות שונות לאורך ההיסטוריה, לעתים קרובות הנובע מעימותים על משאבים, כוח או זהות. ליוונים הקדמונים, למשל, היו ערים מדינות שהיו בעצם ישויות נפרדות, שלכל אחת מהן השלטון והחוקים שלה. בימי הביניים, אזורים שונים באירופה חיפשו עצמאות מאימפריות גדולות יותר, לרוב על בסיס הבדלים אתניים או דתיים.
בעידן המודרני, הבדלנות נקשרה לעתים קרובות עם תנועות לאומניות. במאות ה-19 וה-20 נרשמה עלייה בתנועות הבדלניות כאשר אומות החלו להיווצר סביב זהויות תרבותיות או אתניות משותפות. זה היה בולט במיוחד בתנועות הדה-קולוניזציה של המאה ה-20, שבהן מדינות רבות באפריקה, אסיה ואמריקה ביקשו עצמאות ממעצמות קולוניאליות אירופיות.
עם זאת, בדלנות לא תמיד קשורה לתנועות עצמאות. לפעמים, זה יכול ללבוש צורה של רצון לאוטונומיה גדולה יותר בתוך מדינה גדולה יותר. לדוגמה, אזורים עשויים לחפש שליטה רבה יותר על המשאבים, החוקים או המדיניות שלהם, תוך שהם עדיין נשארים חלק מישות לאומית גדולה יותר.
חשוב לציין שבדלנות יכולה להיות שלווה או אלימה, בהתאם לנסיבות. חלק מהתנועות הבדלניות השיגו את מטרותיהן באמצעות תהליכים פוליטיים שלווים, בעוד שאחרות פנו לסכסוך מזוין. גם הצלחתן של תנועות בדלניות משתנה מאוד, כאשר חלקן משיגות עצמאות מלאה, אחרות זוכות לאוטונומיה רבה יותר, ואחרות לא מצליחות להשיג את מטרותיהן.
לסיכום, הבדלנות היא אידיאולוגיה פוליטית מורכבת ורבת פנים, שמילאה תפקיד משמעותי בעיצוב הנוף הפוליטי של העולם. זה ממשיך להיות כוח מרכזי בפוליטיקה העולמית, עם תנועות בדלניות פעילות רבות ברחבי העולם כיום.
עמדות מנוגדות
מצביעים שמזדהים כבדלנות סביר להניח שיתנגדו לעמדות אלו.
